מודל "החיבור לאיזון"

"החיבור לאיזון"

"החיבור לאיזון" הינו מודל שפותח ע"י ד"ר יעל סנדר ועוסק בחשיבות זיהוי המקור לכשל או לקושי בתחום הקוגניטיבי, בתחום הרגשי, באינטגרציה ביניהם ובמתן טיפול בהתאם לממצאים.

 
 

המודל "החיבור לאיזון" הוא שילוב של חמש יסודות הנפש (הצבעים במעגל החיצוני במודל- זיהוי תכונות אישיות מולדות: אדום-אש, חום-אדמה, שחור-אוויר, כחול- מים, ירוק-עץ (על פי היהדות( והמנגנונים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלמידה.

מודל זה הוא תוצר בעקבות עבודה חינוכית במשך מעל לשלושה עשורים עם תלמידים עם לקויות למידה, נוער בסיכון ועם מבוגרים עם קשיים רגשיים. הנחת היסוד עליו מתבסס מודל זה היא הנחת היסוד במודל זה היא שעלינו לזהות מהו שורש הבעיה הקוגניטיבית או הרגשית כדי לא להגיע למצב של קבעון מחשבתי.

מודל זה מייצג שלוש אפשרויות לזיהוי השורש לכשל:

  1. התייחסות לממד הרגשי על פי זיהוי יסודות הנפש המאפיינים את המטופל.
  2. התייחסות לממד הקוגניטיבי על פי המנגנונים המעורבים בתהליך הלמידה.

על פי ניסיוני המקצועי, כשל רגשי כתוצאה מקושי (קוגניטיבי או חברתי) יוצר מנגנוני הגנה ובעקבותיהם קבעון מחשבתי המעכב את התפקוד היומיומי שלנו: חוסר שביעות רצון ממה שקורה, רגשות תסכול כשדברים לא מסתדרים כפי שתכננו או תחושת חוסר אונים בזוגיות, בהורות ובכלל.

המעגל הפנימי הוא במנגנונים הראשוניים המעורבים בתהליך הלמידה:

חשיבה מילולית ובלתי מילולית | שמיעתי | חזותי | אוטומטיזציה | זכרון | קשב

ראוי לציין שאתגרים אלה אינם תלויי גיל, מעמד או עיסוק. כל אחד נתקל בהם אך לא תמיד יש לנו את הכלים להתמודד עם ה"מהמורה שבדרך", במסע החיים.

כֶּשֶל

המושג כֶּשֶל מתאפיין בריפיון או בחולשה הגורמת לחוסר איזון בתפקוד הקוגנטיבי, הגופני או הרגשי. מדובר בתופעה שכיחה שאינה תלויית גיל והיא מלווה אותנו במהלך חיינו בעקביות. כדי להגיע לאיזון יש למצוא את השורש לכשל ובהתאם לממצאים ניתן לבנות תכנית עבודה המסייעת לשינוי.

וכיצד מוצאים את השורש לקושי?...

בואו נתחיל

בתחום הלימודי ניתן לבדוק ביסודיות באמצעות אבחון דידקטי את תפקוד המנגנונים הראשוניים הקשורים ללמידה (חזותי, שמיעתי, אוטומצטיזיה, קשב וזכרון ויכולת חשיבה מיליות ובלתי מילולית), ואילו בתחום הרגשי ניתן לזהות את יסודות הנפש הקובעים את דרך התנהלותינו ואת רמת התפקוד (מימוש, התמודדות או חסימה).

האומנות באבחון היא שזירת הקשר בין התחום הרגשי לבין הקוגניציה המתאר מהו הקושי בו נתקל האדם, מדוע לא ידע להתמודד עימו, מהו הכשל רגשי הנלווה לתהליך, באילו מנגנוני הגנה פיתח ומהם הקבעונות המחשבתיים המונעים תפקוד תקין.

זיהוי היסוד הדומיננטי של האדם והחיבור עם שאר היסודות מאפשר פיתוח מודעות עצמית המשפרת את התפקוד היומיומי, את השליטה על הרגשות ואת יכולת התגובה במצבי לחץ.

חשיפת ההשפעה והאינטגרציה בין קשיים לימודיים לבין כשלים רגשיים וזהוי מנגנוני הגנה והקבעונות מחשבתיים מאפשרים להקנות כלים להתמודדות ולשפר גם את איכות האינטראקציה עם הסביבה (הורים, ילדים, בני זוג, חברים ועוד…)

חשוב לציין כי הגוף הוא הבית שלנו, כלי לנשמה, ולכן עלינו להכיר אותו ולדעת כיצד "לתחזק אותו"! יתרה מזאת, "האדם הוא עולם קטן", משמע הדבר שלכל אדם תכונות הייחודיות לו, חשוב להכירן וחשוב לפעול ולהגיב בהתאם.

מן האמור לעיל ניתן להבין שעל האדם לשקוד על מילוי ה"כלי" ב"אור" מגוון שמבחינתי הוא אין-סופי. תחום "הכרת יסודות הנפש" על פי היהדות עשוי לסייע לחיות טוב יותר עם עצמנו וליצור עולם טוב יותר.

החיבור לאיזון-מהו?

להכיר את יסודות הנפש שבנו ואת היסוד העיקרי שלך, להתחבר לרצון הפנימי שבך, לזהות את הכשלים הרגשיים, את מנגנוני ההגנה ואת תפיסות העולם החיוביות והמוחלטות.

לרכוש כלים להכרת האני, לאזן את הזרימה של היסודות, לשפר את החיבור בין גוף לנפש, ולטפח קשרים בין-אישיים (זוגיות, הורות, יחסים בעבודה).

לחוות את החיים אחרת: לפעול בסובלנות ובפחות ביקורת, פחות האשמה ופחות הצפה של רגשות שליליים המהירים מהמחשבה ובדרך כלל מנהלים אותנו וקובעים את תגובותינו.

"הכרת יסודות הנפש" על פי היהדות משמעו הכרת האני (היסוד המולד) , זיהוי רמת התפקוד, ההתבוננות על דרך ההתנהלות, קבלת התכונות המולדות ותיקון המידות. למעשה זהו העיסוק החשוב ביותר בחיינו ובזה נמדדת גדולתו של האדם. מדובר בשיטת היש"ם (מיסודו של אלון וינגז'ין, מכללת אֶילִמה) המאפשרת אבחון וריפוי, הן בגוף והן בנפש, ומסייעת לאדם לגלות ולזהות את עצמו. בנוסף, ניתנים  כלים המסייעים להסרת המסכים המפריעים במימוש התכלית. "הישם" מבוססת על תורת היסודות: אש, אדמה, אויר מתכת, מים ועץ (מבוסס על עקרונות הרפואה הסינית וחוכמת הקבלה): "כי עיקר הרפואה היא על ידי התמזגות היסודות כי יש ארבעה יסודות: אש, מים, רוח, עפר וצריך לזה חכם גדול שידע למזג היסודות שיש בכל אחד ואחד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא (חלק ב' תורה ה').

כאמור, המוטיב המרכזי ביהדות הוא שבעולם יש חוקיות של "מאציל ונאצל" או "סובב ומסובב". על האדם, הנאצל, להכיר את תכונותיו המולדות, להקפיד ל"צחצח את הכלים"(לשפר את תכונותיו המולדות)  ולשאוף להפוך למשפיע, לנותן, למאציל: כמובן שתהליך זה נמשך כל עוד יש נשמה באפינו והוא מתאפשר רק אם אנו מוכנים להכיר את עצמנו. חכמה זו מסייעת להפוך עולם זה לטוב יותר באמצעות: הימנעות מרכילות, הימנעות מביקורת, הימנעות מתחרותיות ומקנאה ויש לזכור לסלק את עמלק (הפחד) המופיע בחיינו השכם וערב.

המודעות ליכולתנו לזהות את הרגשות (בדרך כלל השליליים) המובילים אותנו (מכיוון שהינם מהירים מהמחשבה) מסייעת להפעלת שיקול דעת. במילים אחרות, המודעות מאפשרת להשתמש יותר בנשמה האנושית והאלוקית ולזהות את "השתלטותה" של הנפשית הבהמית. וכן מסייעת בזיהוי הדפוסים המחשבתיים או תפיסות העולם שליוו אותנו שנים רבות וכבלו אותנו "של נעליך (מנעוליך) מעל רגליך" ולסלקם.

ידוע שעל פי חוכמת היהדות והידע העתיק מהמזרח, האדם הוא "עולם קטן" (תיקוני זוהר קל ע"ב) –מכלול שלם המורכב מחמשת היסודות: אש, אדמה, אויר מתכת, מים ועץ (מבוסס על עקרונות הרפואה הסינית וחוכמת הקבלה), אולם לכל אחד יסוד דומיננטי מולד המתבטא בתכונות אופי ייחודיות ובצרכים ה"נגזרים" מכך: אש-לב ומעטפת הלב, צבע אדום, דיבור רב בקול רם, שמחה-עצב, בלבול בחשיבה, טעם מר.  עץ-כבד וכיס מרה, צבע ירוק, כעס, מטרה, טעם חמוץ.  אדמה-קיבה וטחול, צבע צהוב, קול מתנגן, דאגה, טעם מתוק. מתכת-אוויר- ריאות ומעי גס, צבע לבן, קול מתייפח, צער (קושי להפרד מהעבר), טעם חריף. מים-כליות, צבע כחול או שחור, קול נאנח, פחד ובלבול, טעם מלוח.

על פי חז"ל ניתן להבין את הגורמים למחלה (פיזית או רגשית) בהתאם ליסודות. כאמור, חמשת היסודות נמצאים בנו אך במצב של חוסר איזון נמצא חלק מהסימנים שמופיעים לעיל. לדוגמא כשהאש באדם אינה מאוזנת (דולקת זמן רב) יש השפעה על האדמה המתבטאת ב"אדמה חרוכה" (משפיע על תפקוד הטחול) וכמובן משפיעה גם על המתכת, העץ- " מתישה" אותם.

מיותר לציין שרק המודעות לנטיות אלה עשויה להוביל את האדם להתבוננות אחרת על חייו מכיוון ש"עצם ההתבוננות בונה כלים", כלומר עבודה הכרתית מודעת מונעת כאב, תסכול, אכזבה, עצב, דאגת יתר כעס ועוד. מדובר בהבנה שהמחלה, הכאב וחוסר השליטה הרגשית הם רק סימפטומים חיצוניים למתרחש בנפש פנימה (החלמה- בהיפוך אותיות: המחלה). והחשוב מכל- לאדם יש יכולת בחירה בחוויית חיים נכונה של זהות אמיתית, גילוי האני האמיתי, שמחת חיים והגשמה.

כאמור, חוסר הידיעה כיצד להתמודד עם קושי יוצרת כשלים רגשיים היוצר מנגנוני הגנה וקבעונות מחשבתיים ואלה מעכבים את התפקוד היומיומי שלנו: חוסר שביעות רצון ממה שקורה, רגשות תסכול כשדברים לא מסתדרים כפי שתכננו או תחושת חוסר אונים בזוגיות בהורות ובכלל (וזה אינו תלוי גיל). ובלשון ציורית- כשהאור הפנימי נכבה אצל האדם הוא פותח את המקרר. "לא מרגיש טוב"- משמעו לא מרגיש את הטוב. העבודה היא: זיהוי הקושי ובניית משמעת עצמית (מתינות, סבלנות, עוז רוח, המנעות משפיטה ומגינוי, גמישות, תושייה, התלהבות ויצירתיות גם כשאין כוח).

על פי קבלת האר"י ז"ל (רבי יצחק לוריא), המציאות מורכבת מתבניות יסוד ראשוניות באמצעותן אנו יכולים להבין את עצמנו ואת מכלול היחסים במציאות.  בספרו "עץ החיים" נכתב כי כל ניסיון להכניס את החיים לנוסחאות נדון לכשלון מראש. אל לנו לכפות את הנוסחאות על החיים אלא הנוסחאות הן כלי עזר להוספת נקודות מבט על החיים. לדבריו, לכל אחד מאיתנו תבניות יסוד ייחודיות, מבנה נשמה ומודעות ובהתאם לפנימיותנו אנו יוצקים את המידע הנרכש בחיינו.

נשאלת השאלה איך להתמודד? מהם הכלים הדרושים להתמודדות זו שהינה אישית לכל אדם מאיתנו? "... שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, (וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד), וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא..." (מסכת אבות ד כב). במילים אחרות, בעל כורחך אתה בא לעולם ובעל כורחך אתה צריך להתמודד. מסתבר שכאשר האדם חושף את מה שקשה לו ומה עליו לתקן הוא יכול להבין תהליכים נפשיים המלווים אותו. ה"עבודה"של קבלה עצמית וצמיחה אישית מתחילה מכֵּנוּת נפשית. ניתן ללמוד כיצד להתחבר לחכמה הפשוטה: הכלה, ענווה, כנות, נדיבות וסלחנות וכן להביע משאלות ומחשבות טובות. רובינו משתמשים כיום ב"חושים פגומים" בהתאם לתפיסות עולם נרכשות ולנסיונות אישיים שחווינו כי המוח המדמה והמוח הזוכר נפגשים בזמן אי-הצלחות ומציפים אותנו. אך בידינו הבחירה לדעת מה קורה כשהדמיון פוגש את הפחד, את החרדה, את הדאגות ואת הקנאה: "מבשרי אחזה אלוה": העיסוק במהות ולא בתדמית. לימוד המידות מקנה לנו את היכולת למדוד את המציאות בצורה מדויקת יותר. יתרה מזאת, בכל רגע בחיים יש לנו אפשרות להתבונן על הסיטואציה ממרחק ולהבין שכל דבר שקורה לנו בא ללמדנו ולהאיר עוד נדבך בנשמתנו. זאת ועוד, יש לנו אפשרות להגיע למנוחה בנפש באמצעות סבלנות, שקט ויכולת "לשבות". הכוונה ליכולת ל"תקן" את המחשבה. במילים אחרות, הרגש מהיר מהמחשבה ולכן הוא משתלט על ההתנהלות שלנו בחיי היומיום. רק באמצעות הרחבת המחשבה והעמקתה ניתן להתגבר על הרגש. מדובר בשליטה מחשבתית, כלומר בהתמודדות עם המחשבות ובתרגול מחשבות חיוביות שהרי המילים מנצחות את הרגש ועובדות על המחשבה. חשוב לציין כי המחשבה דורשת מאמץ רב יותר וזמן אך ההתבוננות מאפשרת להזיז את ההכרה למקום חדש. ויותר מכל- תהליך זה מוליד שמחה ואהבה המאפשרים חיים ללא פחד המלאים באהבה ובנתינה.

ראוי לציין כי כל מחלה באה להשיב אותנו אל הנפש. מחלות מתפרצות כשמופר האיזון בין הסביבה לאדם כתוצאה מחוסר יכולת להקשיב לעצמך, לסביבה או למדוד את המציאות בצורה אמיתית. לדוגמא, גאוות יתר- גורמת להתקשות האיברים (נוגעים בו-הוא קופץ), הכבד- נתקע (הרבה צרבות ותחושת מועקה). כעסים- מצבי היסטריה ולחץ, שיניים ולסת נסגרים, מעי גס סתום והאדם יהיה מטושטש בהחלטות שלו. הצינתור- פותח סתימות וכעסים. לחץ דם גבוה- נובע מפחדים וחרדה. רגישות בטחול- עודף דאגות. יש לזכור כי בעידן שלנו האדם עסוק בעצמו ולכן אנשים נסגרו יותר, התרחקו מהאדמה ונעשו מפוחדים. רבים מאיתנו מסתגרים כי הם לא רוצים לצאת מעצמם, לפיכך הם דשים ברגשות השליליים שמציפים אותם ויוצרים עצבות, דאגות, פספוס, ערך עצמי נמוך וכן "אהבה העצמית" לא נכונה (היא שורש כל המחלות כי לעתים האדם רוצה להיות מה שאינו עקב הגאווה ואז הוא חי בתחושת פספוס ואף בהסטריה). אם כך, היתקעות רגשית- היא שחרור רעל לאיברים הפנימיים והבערות בנושא היא אחת הבעיות הקשות: האדם אינו מכיר את עצמו. באמצעות הסתכלות פנימה אנו חווים את עצמנו ויכולים להגיע למקום מתקן כי הנפש רוצה לצאת מהפנימיות החוצה.

"עבודת המידות" על פי היהדות, היא כלי המאפשר לאדם להכיר את עצמו, למדוד את המציאות בצורה אמיתית ולזהות את הגורם לחוסר האיזון בגוף ובנפש. זוהי עבודה הנמשכת כל החיים. כאמור, לכל אחד מאיתנו קיימים חמישה יסודות: עיקרי וארבעה מִשְנִיִים. יש סימנים חיצוניים המסייעים לנו לזהות את היסודות: אחת הדרכים היא טעמים: יסוד העץ-חמוץ, יסוד האש-מר, יסוד האדמה-מתוק, המתכת-חריף ויסוד המים-מלוח. ידוע כי החוסר בא לידי ביטוי בטעם. במילים אחרות, אדם יכול לזהות איזה יסוד "יצא מאיזון" באמצעות העדפת טעם מסוים. דרך נוספת לזיהוי היסוד היא הצבע המייצג את היסוד: עץ- ירוק, אדמה- צהוב או חום, מתכת- לבן, מים- שחור או כחול, אש- אדום. רוצה לומר כי בחירת צבע החולצה ביום מסוים או הנטייה ללבישת צבעים מסוימים אינה מקרית אלא מבטאת את מידת האיזון ביסוד מסוים. ולראייה, יש אנשים שנמנעים בקביעות מלבישת צבע מסוים. חשוב לציין שניתן להתייחס לבחירת הצבע או לטעם כפי שנאמר לעיל רק כשלומדים לעומק את רמות התפקוד של כל היסודות.

עם זאת, היהדות מדגישה בעיקר את הגורמים פנימיים, רגשיים, הגורמים למחלה: יסוד אש- במצב של איזון הרגש הדומיננטי הוא שמחה, אולם במצב של חוסר איזון הרגש השולט הוא עצב ודכדוך. התנהלות על פי הרגשות השליליים באופן כרוני מתבטאת בהתפרצות מחלה "באופן מפתיע". המודעות לרמות התפקוד הרצויות לאדם מאפשרת לרכוש כלים להתמודדות עם מצבים רגשיים שונים בחיינו. לפיכך, רצוי לזהות את מקור הכעס (חוסר איזון יסוד העץ) שמא תפגע זרימת הדם, וכן להימנע מדאגנות יתר (חוסר איזון של האדמה) כדי שלא יפגעו תפקודי הטחול והקיבה. זאת ועוד, כשהרגש הדומיננטי הוא צער וקיים עיסוק יתר בעבר (חוסר איזון במתכת, אוויר) עלולה להיות פגיעה בריאות.  הבלבול, הפחד אופייניים לחוסר איזון ביסוד המים. חשוב לדעת כי הפרעה במישור הרגשי פוגעת בכל המישורים, לדוגמא עצב במשך תקופה ממושכת גורם לבלבול בחשיבה או לכאבים לחצים באיזור מעטפת הלב, צער ממושך פוגע בנשימה (בריאות), מחשבות אובססיביות פוגעות בטחול ופחד עמוק עלול לפגוע בכליות.

נאמר כי "עבודה פנימית" היא כמו אופניים: כשהאדם עולה, מתפתח-קשה לו, כשיורד- "הכל דבש" וכשעומד במקום-נופל. האדם בחייו חייב להתמודד, אך עיקר העבודה הוא דרך ההתמודדות. אדם צריך לזהות מאיזה מקום הוא מגיב, מאיזה מקום פנימי? מאיזה זכרון? מאיזה כעס?  הבעיה היא שיש לנו נטייה להתעסק בבחירת התגובה, כלומר אנו מגיבים בהתאם לרגש המושפע גם מתחושות שהציפו אותם בעבר או מכוח הדמיון. ידוע כי האדם בא לעולם מבחירה "נתתי לכם את המוות ואת החיים... ובחרתם בחיים" (פרשת לך לך). אנו יכולים לבחור מאיזה מקום להגיב. שהרי העבודה האמיתית היא להתעסק בעצמנו, לשחרר רגשות שלילים ולהימנע מהתעסקות בבריות. מומלץ להתאפק ולא להגיב באופן אוטומטי אלא להמתין ("הכנעה" על פי הבעש"ט), להתאמן באיפוק ולתרגל "משמעת עצמית". כיצד?

מכיוון שחשיפה נכונה בונה כלים, יש לזהות את מצב הרוח השלילי, לנסות להבין אותו ולחשוב עליו. לשם כך צריכה להיות "כנות רגשית": "קשה לי" ו"מותר שיהיה לי קשה" .

לדברי רבי עקיבא: "הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה (פרק ג משנה טו). " – לכל אדם יש בחירה חופשית מלאה במעשיו-הוא יכול לבחור את התגובה רק עליו ללמוד את האפשרויות האחרות העומדות לפניו.

בתהליך אישי  זה יש לאדם הזדמנות "לפגוש את עצמו" ולהתמודד עם מציאות חייו בדרך בונה ואמיתית באמצעות חיבור לעולם בלתי מוגבל של יכולות הטמונות בנפשו ובכוח המחשבה והדמיון שלו. לכל אחד מהיסודות סימני זיהוי: אש-קלילות, נהנתנות, אופטימיות, שאפתנות, הישגיות אדמה- רדיפת שלום, הרמוניה, יציבות, דאגה, אחריות, מסירות, זהירות מתכת-אוויר-מוסריות, ייחודיות, פרפקציוניזם, יושר מים- עומק אינטלקטואלי, נדיבות, דרמטיות, תמיכה, יכולת התאמה לסביבה (דיפלומטיות) עץ-מנהיגות, סמכותיות, ישירות, עוצמתיות ומעשיות.

אין ספק שבמהלך קריאת תכונות אלה כל אחד יכול למצוא חלק מהן בעצמו אך ייתכן שתכונות מסיימות מתאימות יותר לתחום העבודה, ואחרות באות לידי ביטוי בתחום הזוגיות ואחרות בתחום ההורות. המצב האידיאלי אליו שואף כל אדם להגיע הוא איזון בין כל היסודות הללו. על פי היהדות, לכל אדם יש יסוד אחד דומיננטי והשאר משניים אך כאשר יסוד אחד מתערער בעקבות ארוע כלשהו שאר היסודות יוצאים גם מאיזון. לדוגמא, אדם פוטר ממקום עבודתו. יסוד האדמה מתערער (תחושת חוסר יציבות), רגש הדאגה מציף אותו ואם אינו מתחיל מיד לחפש עבודה גם יסוד המים (ערך עצמי) עלול להפגע. במצב זה הוא מאבד את הבטחון לגשת לראיונות עבודה ותחושת הכבדות (של האדמה) מתעצמת. בעקבות כך גם יסוד האש, הקלילות והאופטימיות, נפגע וללא עשייה המצב עלול להדרדר.
דוגמא נוספת
 לחשיפה יום יומית באמצעי התקשורת אך גלום בו עולם שלם:

על פי חוכמת הקבלה והידע העתיק מהמזרח, האדם הוא "עולם קטן" (תיקוני זוהר קל ע"ב) –מכלול שלם המורכב מחמשת היסודות: אש, אדמה, אויר מתכת, מים ועץ, אולם לכל אחד יסוד דומיננטי מולד המתבטא בתכונות אופי ייחודיות ובצרכים ה"נגזרים" מכך.

אתמול באולפן שישי בערוץ 12 היתה כתבה על דור ה- C (קורונה). צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם שנפגעו מהמשבר הכלכלי הפוקד אותנו.

אחד הצעירים הגיב על תחושותיו בעקבות האבטלה:

"זה פוגע בערך העצמי שלך"- פגיעה ביסוד המים: אולי אני לא טוב מספיק?. מאופיים בתחושת פחד.

"זה פוגע בביטחון"- פגיעה ביסוד האדמה: לא יהיה לי כסף למחייה ולקיום הצרכים הבסיסיים שלי. מלווה ברגש הדאגה.

במצב ממושך של חוסר איזון עלולה להופיע המחלה (שמטרתה החלמה), כלומר ל"העיר" את האדם לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שהובילו אותו למצב זה, לדוגמא "אני חייב להצליח יותר מכולם" (אש) , "אני דואג ליקיר בצורה מוגזמת שמא יקרה להם משהו" (אדמה), " אני נוטה לחשוף טעויות וקשה לי לסלוח עליהן" (מתכת-אוויר), "קשה לי לסרב לאנשים ואני עסוק יתר על המידה בצרכיהם" (מים), ""אפגע במי שפגע בי" (עץ).

אז מה לעשות? יש לזהות את הקושי ולהיות מודע לרגש הנלווה. להלן "טעימה" מכל היסודות:

היסודות

אש

כשל רגשי
עצבות, גאווה, עיסוק בחיצוניות
מנגנון הגנה
שכלתנות: "הכל בסדר" "זורם, לא עושה עניין"
קבעון מחשבתי
העמדת פנים, צורך להיות במרכז, הפרזה
הפתרון-סגולה
שמחה, עיסוק במהות (ולא בחיצוניות)

אדמה

כשל רגשי
פחד לשנות ופחד לטעות, חוסר בטחון
מנגנון הגנה
הסחת הדעת, חשדנות ודאגנות
קבעון מחשבתי
העמדת פנים, צורך להיות במרכז,הזנחה עצמית, חיים ברקע, עסוקים בריצוי.
הפתרון-סגולה
עשייה פעילה, אמונה, עוצמה

מתכת אוויר

כשל רגשי
צער עקב השאיפה לחיים אידיאלים יותר, כעס עצור,
מנגנון הגנה
התעסקות בצער העולם, התבצרות בסבל ובעצב.
קבעון מחשבתי
שאיפה כפייתית לשלמות, איתור כפייתי של בעיות
הפתרון-סגולה
קבלה, התחברות לייחודיות

מים

כשל רגשי
פחד להיות תלוי, חוסר ערך עצמי
מנגנון הגנה
הדחקת רגשות, רצון או תחושות
קבעון מחשבתי
פחד, התרחקות מעימותים,
הפתרון-סגולה
התבוננות, זרימה

עץ

כשל רגשי
כעס, תשוקה לכבוש, לפעול, ליישם מטרות, נטייה למרוד ולקיחת סיכונים
מנגנון הגנה
הכחשת רגשות ודחייתם, הצטדקות, הטלת אשמה על אחרים
קבעון מחשבתי
נטייה לנקמה על כל פגיעה, חיים בשדה הקרב.
הפתרון-סגולה
אנושיות, יצירתיות, התחברות לעוצמה הפנימית

חשוב לציין שאם לא מזהים את הקושי, נוצר כשל רגשי היוצר מנגנון הגנה וכך נוצר הקבעון המחשבתי. זאת ועוד, מיותר לציין שחיינו רצופים באתגרים, כאשר אנו מתמודדים עם אחד מופיע אָחֵר וכך הלאה...מדוע? מכיוון שזו החוקיות בחיינו, רק כך אנו יכולים להתפתח ולצמוח. לפיכך יש להפוך את ה"קושי" לסגולה ולא כפי שרבים כיום נוטים לראותו כגזירה.

עלינו לזכור שניתן לאתר בכל רגע נתון את דרך ההתנהלות ולשפר את איכות חיינו. ולראייה, לשורש שנה יש שתי משמעויות: לעשות דבר מה שנית או לשנות מראה, טבע או התנהגות. על פי המקורות, יש בידינו את האפשרות לשאוף להתחדשות ולהימנע מחזרה על הרגלים שהפריעו לנו ומנעו מאיתנו גדילה, התפתחות וצמיחה.

מנגנוני למידה ראשוניים

תהליכי עיבוד מידע פונולוגי

בקריאה המנגנון הפונולוגי הוא מרכזי ביותר מתוך כלל המנגנונים הקוגניטיביים המעורבים בתהליך (מהווה 60%-80%). תהליכים פונולוגיים הם מנגנוני בסיס בקריאה, וכאשר הם לקויים התוצאה היא לקות קריאה.

תהליכי עיבוד פונולוגי מתחלקים ל 4 :

  1. מודעות פונולוגית
  2. קידוד פונולוגי
  3. שיום
  4. זיכרון עבודה פונולוגי

1. מודעות פונולוגית

מודעות פונולוגית היא מודעות מטה לשונית המאפשרת להבין את המבנה הפונולוגי של השפה המדוברת ולבצע מניפולציות על השפה. מדובר במודעות למרכיבים הפונולוגיים של השפה, כלומר ביכולת לקשר בצורה אוטומטית בין צליל לתכנים: לפרק מילים למרכיביהם הצליליים ולצרף צלילים למילים ( Webster, Plante & Couvillion, 1997). ילד עם לקויי למידה מתקשה להבחין במרכיבים הפונולוגיים של המילה ולכן נפגעת יכולת הפענוח בקריאה הפוגמת ביעילות התהליכים הלשוניים הנמוכים וחוסמת את הדרך לתהליכים גבוהים יותר של הבנת הנקרא.

החשיבות של מיומנויות אלה לקריאה היא מובנת; מרגע שמתפתחת יכולת הדבור, הילד מבטא יכולת פונולוגית, אך רק בגיל מסוים הוא נהיה מודע לצלילים שהוא הוגה אוטומטית. עם הזמן ילד מסוגל לפרק מילה בשפה הדבורה לצלילים ואז גם להכיל הבנה זו גם בייצוג גראפי של מילה. למשל המילה "דלי" למרות שהיא נשמעת כיחידה צלילית אחת מיוצגת על ידי שלוש יחידות (ד- ל - י). כשיש לילד קושי במודעות הפונולוגית הוא לא יצליח להפנים את עקרון  הפונמה גרפמה.

אם ילד חושב שבן ובת מתחילים בצלילים שונים, כי זה בֶּ וזה בָּ  אז אין לו את ההבנה של פירוק הפונמי. במקרה זה ילד צריך לזכור הרבה יחידות של כל הצירופים הקיימים (240!) ולשלוף מתוכן את הצירוף המתאים ביותר. לעומת זה כאשר ילד הפנים את העיקרון הפונמי הוא צריך לזכור רק 30 יחידות  פונמיות ומתוכן לשלוף. התוצאה היא קריאה איטית והרבה פחות יעילה!

תהליכי עיבוד אורתוגרפיים

במודל הקריאה יש שני תהליכים שמתקיימים:

  1. מעבר מרצף אותיות לייצוגים אורתוגרפיים
  2. מעבר מייצוגים אורתוגרפיים ויחידה אורתוגרפית בלקסיקון.

במעבר מרצף אותיות לייצוגים אורתוגרפיים המוח מקבל גירוי ויזואלי ותופס שמדובר באותיות ואילו במעבר ה מייצוגים אורתוגרפיים ליחידה אורתוגרפית בלקסיקון המוח תופס שמדובר בייצוג שהוא מילה ואז יש ניסיון לזהותו בלקסיקון. המעבר הזה הוא Top- Down , כי יש ירידה של מידע מהקלסיקון כלפי מטה. המעבר הזה מחייב ידע מורפולוגי, כי בתהליך הקריאה המוח לא תופס את המילה כיחידה שלמה אלא מפרק אותה ליחידות מורפולוגיות קטנות יותר. לאחר הפירוק נעשה חיבור של כל היחידות לכדי מילה שלמה ואז הורדת ידע מהלקסיקון אודות אותה המילה.

בעברית המוח מפרק את המילה לשורש ומוספיות בתהליך הנקרא "שבירה". ישנו זיהוי של כל יחידה בנפרד ואז חיבור לכדי מילה בעלת משמעות.

  1. תהליכי אוטומטיזציה

היכולת לבצע תהליך (כגון קריאה) ברמה אוטומטית. במילים אחרות, התהליך מאופיין בביצוע מהיר ומדויק, לכן יש לו דרישות מינימליות ממשאבי הקשב והריכוז של התלמידים ( Gersons-Wolfensberger & Ruijssenaars, 1997 ). לתלמידים עם דיסלקציה יש קושי מרכזי ביצירת האוטומטיזציה של מיומנויות מוטוריות או קוגניטיביות. כתוצאה מכך, הלקות בולטת בתחומים מגוונים ופוגמת ביכולת הריכוז בתפקודים מורכבים הדורשים הבנה והמשגה ( Nicolson& Fawcett, 1995). לקות זו פוגעת בהבנת הנקרא, בכתיב ובכתיבה הבעתית וניתנת לטיפול על ידי מאמץ הכרתי של למידה פעילה הכוללת חזרות רבות.

  1. זכרון מיידי וזכרון עבודה - Working Memory

Ashbaker & Swenson  (1996) טוענים כי יכולת מוגבלת בזכרון לטווח הקצר (היכולת לקבל מידע ראשוני מהחושים ולהחזיקו לטווח קצר) פוגעת ביכולת לקלוט מידע בתהליכי הקשבה או

קריאה על מנת לעבד אותו להשתמש בו בצורה יעילה. זכרון העבודה מתייחס ליכולת לאגור מידע ולעבדו בו-זמנית.

במערכת הפונולוגית קיימת "לולאה פונולוגית". מערכת זו יכולה להחזיק עד 7 יחידות למשך 2 שניות ואז הוא נמחק. כדי לשמר מידע למשך פרק זמן ארוך יותר ניתן לשנן את המידע בקול, וכך הלולאה מריצה את המידע שוב ושוב והוא נשאר זמין לאורך יותר זמן.

בעיות אפשריות בזיכרון עבודה: WM (work memory ) לא מחזיק את המידע למשך 2 שניות, מידע לא נמחק או נמחק חלקית.

חשיבות ה-WM לקריאה היא ל:

  • זיהוי המילה מהלקסיקון
  • רישום היחידה כיחידה חדשה בלקסיקון, כרצף אורתוגרפי חדש.
  • הבנת המשמעות של המילה שנקראה
  • זיכרון לטווח קצר / זיכרון פעיל

בזיכרון קיימים שלושה מושגים עיקריים שניתן לומר כי הם מרכיבים את הזיכרון:

  • הצפנה – קידוד הזיכרון (יכול להיות גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך) הצפנה דורשת הפניית קשב והיא כוללת הצפנה קולית והצפנה חזותית.
  • אחסון – במעבר מהצפנה לאחסון "לוקחים" את המידע ומעבירים אותו לאחסון בזיכרון לטווח ארוך או קצר (בזיכרון לטווח קצר קיבולת האחסון מוגבלת ל 7 +/- 2), שכחה נובעת מהתקת פרטים חדשים את הישנים או מהתבלות, שינון המידע מגן מפני התקה והתבלות.
  • שליפה – לאחר שאחסנו את המילה נרצה לשלוף אותה ולהשתמש בה בסיטואציות שונות (שליפה היא אינה פעולה מתוחכמת אלא היא דורשת סקירת המידע הקיים ושליפתו – חיפוש סדרתי בזיכרון לטווח קצר).

לפעמים ההצפנה שגויה או שההצפנה טובה אבל האחסון שגוי או ששניהם בסדר והבעיה היא בשליפה, כלומר הבעיה בזיכרון יכולה להיות בכל אחד מהמרכיבים האלו.

  1. קשב – קשב הוא תהליך קוגניטיבי של התמקדות בדבר אחד תוך התעלמות מדברים אחרים, מיקוד וניתוק בו זמנית.
  2. חשיבה בלתי מילולית- קוגניציה מרחבית, יכולות ויזואליות מרחביות.
    • זיכרון ויזואלי
    • תפיסת יחסי עומק (תפיסה תלת מימדית)
    • תפיסת כיוונים
    • הבנת רצף ויזואלי
    • אנליזה וסינתזה של צורות
    • קורדינציה
    • ארגון במרחב

חשיבה מילולית הכוללת, שיום- יכולת לתת שם לחפץ, שליפה- יכולת לשלוף בתזמון מהיר, שטף- היכולת לשלוף מהזכרון מילים על פי קטגוריות ועל פי הצלילים, אוצר מילים, חשיבה מילולית מופשטת.  

Ashbaker M.H & Swenson H.L (1996). Short-term memory and working memory operations and their contribution on reading in adolescents with and without learning disabilities. Learning Disabilities Research and Practice, 11 (4), 206-213. 

 

Gersons-Wolfensberger & Ruijssenaars, 1997 )

Webster, Plante & Couvillion, 1997).

( Gersons-Wolfensberger & Ruijssenaars, 1997 ).

המלצות

  • שיפרה
    את מקסימה והעברת את החומר בצורה ממש טובה, אך הייתי שמחה ליותר תרגולים. אהבתי את נושא איזון האלמנטים.
    שיפרה
  • פנינה
    היה מדהים! הנושא עוזר לזהות בני אדם ולהביא אותם למצב טוב יותר. זה נושא מאוד מעניין.
    פנינה
  • עופרה
    תודה על ההזדמנות הנהדרת להשתתף איתך בסדנא, העברת לנו חומרים מרתקים ומעשירים ובהחלט חדשים. ממליצה להאריך את הסדנא, רצוי שני שלבים.
    עופרה
  • אפרת
    יעל המדהימה! כשנה וחצי מלמדת את הבת שלי הוראה מתקנת. בזכות הנסיון, השנינות, חוש ההומור, המקצועיות , הרגישות וההכלה קלטה מיד את הקשיים הלימודיים והרגשיים של הבת שלי מהרגע הראשון. בזכותה מאי מתקדמת בהישגים, בהתמדה, במוטיבציה וברצון הפנימי שלא היו בעבר. העידוד, הפרגון והתיווך שלה תרמו להצלחה זו. מאי שמחה להגיע לשעורים וזו ילדה שלא היתה מוכנה ללכת לאף מורה. ממליצה עליה בחום רב!!! מעריכים ואוהבים מאוד מאוד!
    אפרת
  • שרון
    יעל היקרה! בזכות המקצועיות של ויכולתך לחבור לכל ילד באשר הוא, הצלחת לעזור לילדינו לחוש מסוגלים, להעלות את הדימוי העצמי, להתמודד עם הקושי הלימודי ולקצור פירות. תודה
    שרון
  • מענית
    כששואלים אותי בעשר שנים האחרונות למה רק יעל סנדר כמאבחנת, כיועצת, כמורה וכאדם אני מסבירה שזה בגלל: המקצוענות, המקצועיות, האבחנות, ההכוונות, היושרה, האותנטיות, הרגישות, האמפתיות, האכפתיות, המעורבות, הפתיחות, הנגישות, הפניות, החמימות, הכנות, החכמה והליווי.
    מענית
  • מלי לוי
    יעל אהובה ויקרה! כתבה מדהימה ואף מרגשת. שאפו ענק,כמה מחזק לדעת שיש דרכים ללמד לקוי למידה. את מדהימה!!!
    מלי לוי
  • עופרה עמירן
    יעל שלום זאת הזדמנות נהדרת להודות לך על תהליך הטיפול "הישם" בו הנחת אותי במספר מפגשים מרתקים ומובנים בהתפתחותם שכללו הדמיות אשר נטבעו בי וחיברו אותי לעוצמות שלי ולהיכרות טובה יותר את עצמי ואת יכולותיי. הלוואי ויום אחד אבחון זה יהיה חלק מהמערכת בבית הספר על מנת שכל אחד מהצעירים יתחבר לעצמו ולרמת מודעות אחרת שתנחה אותו בחיים מתוך שמחה ושלמות. שלך באור ואהבה
    עופרה עמירן
  • גיא
    בוקר טוב יעל, רציתי קודם כל להודות לך על המכתב, על הטיפול, האבחון והסובלנות עם XXX ואיתנו. XXX מאוד התקדם וזה מאוד מורגש לא רק בקריאה כתיבה אלא גם בגישה שלו למשימות וברצינות שלו ואנו מודים לך על כך. אנחנו נעביר לבי"ס את המכתב ונעדכן אותך מה קורה. כמובן גם נמשיך לעבוד עם XXX על החוברת ונתמוך ונקדם אותו. תודה ואחלה שבוע
    גיא

לתיאום ניתן להתקשר

054-4751196