החיבור לאיזון
מי אני?
שמי יעל סנדר, ילידת נובמבר 1958, אשת חינוך מעל ארבעה עשורים, מדריכה פדגוגית במרכז אקדמי לוינסקי ומרצה בתחום החינוך הלשוני, מאבחנת לקויות למידה ומטפלת בתחום הקוגניטיבי והרגשי בדרך הוליסטית (B.ed בחינוך מיוחד, לשון וספרות, M.ed בחינוך לשוני בחברה רב תרבותית, Phd בחינוך). עבדתי בכפר הנוער "הדסה נעורים" במשך 30 שנה בתפקידים מגוונים: חינוך כיתה, ריכוז החינוך החברתי, רכזת הוראה ובצוות ניהול: רכזת שכבה ומ"מ מנהל ביה"ס. בנוסף, הנחתי מורים ללשון במסגרת פרויקט חותם במכללת לוינסקי ולוויתי סטודנטים במכללת גורדון כמדריכה פדגוגית בחוג לחינוך מיוחד. ראוי לציין כי בתחום האבחון הדידקטי הנני ספקית של קופת חולים כללית בקליניקה שבביתי, בעין שריד. מטפלת בתחום הרגשי גם במבוגרים על פי תורת הנפש ביהדות ועורכת סדנאות.
תפיסת עולמי
על פי תפיסת עולמי החינוך הוא אתגר ושליחות חברתית, לפיכך בחרתי לעבוד תמיד עם אוכלוסיות מאתגרות: מחנכת בעיקר מתבגרים המוגדרים כ"נוער בסיכון", בני נוער הזקוקים לדרך הוראה אחרת עקב בעלי פערים לימודיים וחסכים רגשיים. יתרה מזאת, העמקתי את הידע בתחום פיתוח המודעות: לימודי תעודה בנומרולוגיה, באסטרולוגיה קבלית, בשיטת נאדר בוטו ("רפואה והחוש השביעי"), בשיטת הישם (הכרת יסודות הנפש ודמיון מודרך על פי היהדות) וב"ביואורגונומי" (שיטת אבחון וטיפול לזיהוי רמת השדות האנרגטיים). במהלך עבודתי נוכחתי שכשל רגשי היוצר מנגנוני הגנה וקבעון מחשבתי מעכב את התפקוד היומיומי שלנו: חוסר שביעות רצון ממה שקורה, רגשות תסכול כשדברים לא מסתדרים כפי שתכננו או תחושת חוסר אונים בזוגיות בהורות ובכלל, ומסתבר שזה אינו תלוי גיל.
מן האמור לעיל ניתן להבין שאני שוקדת למילוי ה"כלי" ב"אור" מגוון שמבחינתי הוא אין-סופי. בשנים האחרונות החלטתי להפיץ תחום מרתק שיסייע לכולנו לחיות טוב יותר עם עצמנו וליצור עולם טוב יותר. מדובר ב"הכרת יסודות הנפש" על פי היהדות: הכרת האני (היסוד המולד) , זיהוי רמת התפקוד, ההתבוננות על דרך ההתנהלות, קבלת התכונות המולדות ותיקון המידות. למעשה זהו העיסוק החשוב ביותר בחיינו ובזה נמדדת גדולתו של האדם. מדובר בשיטת הישם (מיסודו של אלון וינגז'ין, מכללת אֶילִמה) המאפשרת אבחון וריפוי, הן בגוף והן בנפש, ומסייעת לאדם לגלות ולזהות את עצמו. בנוסף, ניתנים כלים המסייעים להסרת המסכים המפריעים במימוש התכלית. "הישם" מבוססת על תורת היסודות: אש, אדמה, אויר מתכת, מים ועץ (מבוסס על עקרונות הרפואה הסינית וחוכמת הקבלה): "כי עיקר הרפואה היא על ידי התמזגות היסודות כי יש ארבעה יסודות: אש, מים, רוח, עפר וצריך לזה חכם גדול שידע למזג היסודות שיש בכל אחד ואחד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא (חלק ב' תורה ה').
חיפשתי את המקור והגעתי למכללת אלימה בגליל בה למדתי שהמוטיב המרכזי ביהדות הוא שבעולם יש חוקיות של "מאציל ונאצל" או "סובב ומסובב". על האדם, הנאצל, להכיר את תכונותיו המולדות, להקפיד ל"צחצח את הכלים"(לשפר את תכונותיו המולדות) ולשאוף לשפע: כלומר, להפוך למשפיע, לנותן, למאציל: כמובן שתהליך זה נמשך כל עוד יש נשמה באפינו והוא מתאפשר רק אם אנו מוכנים להתחבר לידע האין סופי המיועד לכל בני האדם (ויש מספיק לכולם). חכמה זו מסייעת להפוך עולם זה לטוב יותר באמצעות: הימנעות מרכילות, הימנעות מביקורת, הימנעות מתחרותיות ומקנאה ויש לזכור לסלק את עמלק (הפחד) המופיע בחיינו השכם וערב. המודעות ליכולתנו לזהות את הרגשות (בדרך כלל השליליים) המובילים אותנו (מכיוון שהינם מהירים מהמחשבה) מסייעת להפעלת שיקול דעת. במילים אחרות, מאפשרת להשתמש יותר בנשמה האנושית והאלוקית ולזהות את "השתלטותה" של הנפשית הבהמית. יתרה מזאת, מומלץ לזהות את הדפוסים המחשבתיים או תפיסות העולם שליוו אותנו שנים רבות וכבלו אותנו "של נעליך (מנעוליך) מעל רגליך" ונסלק אותם מחיינו. בנוסף לִמדתם אותנו מה לעשות בזמן מיצר- ההכנעה, ההבדלה ומציאת ההמתקה בכל דבר וכמובן שלא נשכח את "כי אקח מועד".
אני מאושרת שהצלחתי להפנים חלק מהמידע האינסופי הזה לתחומים רבים בחיי: מהמעגל האישיותי, אל המשפחה המצומצמת (זוגיות והורות), המשפחה המורחבת ועד המעגלים החיצוניים: מקצועיים וחברתיים. בזכות כל אלה זכיתי לשינוי בזרימה ובאיזון בחיי ואף התעורר בי צורך עז להפיץ ידע זה.
